סקירת ספרות

סקירת ספרות

מגדר-

מִגְדָּר (באנגלית: Gender, גֶ'נְדֶּר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין הגבר
לאישה שהן תלויות חברה ותרבות. זהו למעשה התרגום הפסיכולוגי חברתי-תרבותי למונח זוויג
(sex) לתיאור הנקבה או הזכר, על-פי מאפיינים פיזיולוגיים ואנטומיים (כגון כרומוזומים ואיברי מין).
בדרך כלל, אצל כל בן אדם מתפתחת זהות מגדרית עיקרית אחת.

תפקידי מגדר -

בחברה הם ציפיות ואמונות משותפות המוחלות על פרטים על בסיס מגדרם.
תפקידי המגדר כוללים זכויות וחובות הקשורות להתנהגות, אשר מוגדרת כהולמת לגברים ולנשים בחברה
. נורמות אלו משפיעות על אופן התנהלות האדם בחיים האישיים. לנושא תפקידי המגדר ישנם כמה היבטים.
 היבט תרבותי בו נעסוק הוא היבט הספורט שהסיקור המרכזי בו נעשה לרוב אך ורק לגברים.
תרבות הספורט הינה מרכיב נכבד בתרבותו של עם והיתרונות בעיסוק בספורט הם רבים: בריאות,
כושר גופני, התרגשות, שמחה, אתגר אישי, פיתוח מוטיבציה, פיתוח מיומנויות חברתיות ועוד.

השערה ההתחלתית היא שבתקשורת הספורט הישראלית קיימת התייחסות מפלה בין נשים לגברים ו
בין  התפקידים שניתנים לגברים לעומת אלה הניתנים לנשים, שהתקשורת תורמת לאי השיוויון ו
שבחברה הישראלית קיימת התייחסות שונה להישגי גברים לעומת ההתייחסות להישגי הנשים בספורט.

תמונה של גבר בענף ספורט גברי

ערן זהבי- שחקן כדורגל

תמונה של אישה מענף ספורט נשי

שחר פאר-שחקנית טניס

תפקידי מגדר והישגיות בספורט - מיכל יערון ואיילת כץ, פסיכולוגיות ספורט

אחת התכונות המאפיינת ספורטאים וספורטאיות המצליחים בעשייתם היא היותם
בעלי מניע הישג גבוה. ספורט הוא עולם בו מרכיב התחרות הוא מרכיב מרכזי. במחקרים שבדקו
את רמת מניע ההישג אצל גברים ונשים התגלה כי לנשים מניע הישג גבוה. אולם, במצבים מסוימים,
כגון מצבים המעודדים תחרות, מניע ההישג של נשים לא עולה או מוגבר, כפי שקורה אצל גברים.
במחקרים נוספים מצאו כי כשחיזקו את מוטיב התחרות והאתגר אצל גברים,
הדבר הגביר את מניע ההישג אצלם אולם אצל נשים זה דיכא אותו.

הסבר אפשרי לתופעה של מניע הישג נמוך אצל נשים במצבי תחרות קשור קשר חזק
לסטריאוטיפים חברתיים ולתפקידי מגדר.

כשאישה תופסת את התפקיד אותו היא ממלאת כתואם את תפקידי המגדר שלה, היא תביא את צורך
ההישג שלה לביטוי. לדוגמה, עקרת בית שמרנית בעלת ערכים חברתיים מסורתיים שהינה בעלת צורך הישג
גבוה, מונעת להיות בשלנית טובה ולערוך ארוחות ערב מפוארות.

כשהתפקיד אותו ממלאת האישה תואם את תפיסותיה ובנוסף היא בעלת צורך הישג גבוה, כך היא תוכל לבטא
את עצמה באופן מלא.

אם תפיסתה האישית היא כי תפקידה אינו תואם את הסטריאוטיפ המגדרי, והינה מושפעת מתפיסה זו, קרוב
לודאי שהדבר יפגע ביכולתה לבטא את צורך ההישג שלה באופן מלא.

אין ספק שהתפיסות התרבותיות-חברתיות לגבי מהו נשי ומהו גברי הולכות ומשתנות בשנים האחרונות.
במיוחד, בקרב בני נוער שתפיסותיהם פחות שמרניות ומסורתיות. חשוב לציין כי מחקרים מראים שמניע
ההישג של נשים עולה בשנים האחרונות.

הפתרון שהיא מציעה מציעה היא לשבור את הסטראוטיפים המגדריים
ותכתיבי החברה רצוי  להקשיב לרחשי לב האישה,לרצונותיה כדי לממש את עצמה.

שחר פאר מדברת על מעמדה של האישה בספורט ועל הקושי שחשה והמאבק בסטיגמות שהיווה
חלק מאוד גדול בהצלחתה

שחר פאר מדברת על הקושי של האישה כספורטאית ואת הסטיגמות והדעות השונות שעלו במשך
השנים בנוגע לנשים בתחום הספורט,"זה נורא נורא קל להישאב למקום הזה של להיות קצת "טומבוי"
וללכת לצד הגברי יותר" היא אומרת על הסטראוטיפ שנבנה על נשים בתחומי ספורט. על שוויון
בשכר בין נשים וגברים "בטניס היה מאבק מאוד מאוד גדול שישוו את סך הפרסים בגראנד סלאמים
שהיה הבדל ענק". ושוויון סיקורי התקשורתי לנשים בספורט, "מי שבא וקונה כרטיס לגראנד סלאם
הוא בא ורואה נשים וגם גברים הוא לא בא לראות רק נשים או רק גברים והגברים היו מקבלים הרבה
יותר כסף מהנשים" היא מדברת על כך שהספורט אחד הגורמים המעצבים  שיש לה בחיים,"הספורט
שינה אותי לגמרי אני בן אדם אחר לגמרי למדתי להעריך את החיים ואת הכשלונות"... ובנוסף לכך
על התחושות שעלו לה במשך השנים בנוגע לנשים ותפיסתן בנושא ספורט.
" אני רוצה שיהיה שיווין …. בנות מתאמצות אותו הדבר כמו גברים".

 

אפליית הנשים בספורט מתחילה בבית הספר - הסטראוטיפים המגדריים מגבילים נערות ובהמשך פוגעים
בספורט הנשים. מדינות בעולם כבר מטפלות בבעיה, כאן עדיין מנמנמים. (הארץ, 13/1/2013)

לדברי אוסטפלד, (מאמנת כדורסל) הגישה הסטראוטיפית מנציחה בעצם את השוליות של בנות בספורט.
כאשר נשים מעטות עוסקות בספורט - אם תחרותי ואם עממי - ההקצאות לספורט הנשי בטלות בשישים
לעומת הספורט הכללי, שם ההגמוניה היא גברית. ולא מיותר לציין את החשיבות של פעילות ספורטיבית
לנשים ובכלל. “המאבק נגד האפליה הזאת ובעד קידום נשים בספורט צריך להיות בחוק, בבתי משפט ובחינוך
\”, אומרת אוסטפלד, שיצאה למאבקים משפטיים שונים בנושא ובין השאר עתרה לבג”ץ בעניין האפליה
בהקצאות לספורט.

אי שוויון מגדרי בספורט - מתוך "הספורט כמעוז שוביניזם" .

שלומית ניר טור במאמרה: "הספורט כמעוז השוביניזם", מדברת על אי השוויון שלו זוכות נשים בעיסוקן
בספורט בארץ לעומת ספורט גברים. היא אומרת שחובה להשריש בקרב הבנות כבר מגיל צעיר את המודעות
לכך ששדה הספורט שייך להן כפי שהוא שייך לבנים, והן יכולות לראות בו במה להצלחה
(ניר טור, 11:2001, מתוך אימון נשים בספורט הישגי, מאמרים מקצועיים מכנס).

במהלך ההיסטוריה נפתחו יותר ויותר ענפי ספורט לתחרויות נשים. כיום, כמעט ואין ענף ספורט אולימפי
שנשים אינן משתתפות בו. אולם, עוד ארוכה הדרך לשוויון בין-מגדרי בספורט.

חזון הספורט בישראל הוא: לבנות ייצוג הולם (60%-40%) של נשים באיגודים ובאגודות הספורט
באופן שנשים תהיינה גורם פעיל במוקדי ההחלטות, וממילא בחלוקת המשאבים; להגיע להשתתפות
של לפחות 40% נשים מסך כל ספורטאי ההישג בישראל; להגדיל באופן משמעותי את מספר הנשים
העוסקות באימון הספורט; להגדיל ולהרחיב את החשיפה של נשים בספורט באמצעי התקשורת הכתובה
והאלקטרונית כמודל חיקוי לילדות ולנערות.

ספורט ותקשורת  (מתוך: מעמד האישה בספורט בישראל)

ספורט נשים מסוקר מעט מאוד בארץ, מלבד ליגת הנשים בכדורסל, ענפים אחרים של ספורט נשים
כמעט שאינם מסוקרים כלל. סיקור ספורט נשים אינו מעוגן בתקנות או בנהלים המחייבים את מדורי
הספורט למכסת סיקור.החברה בישראל רואה את ספורט הנשים ומתייחסת אליו כאל שעות פנאי ותחביב
של האישה לעומת הגבר הספורטאי שלעתים מקצועו בחיים הוא הספורט בו הוא עוסק וממנו אף
מתפרנס בכבוד.

על-פי רוב מסוקר תחום הספורט בתקשורת על-ידי גברים. ככלל, ניתן לומר כי כאשר נשים משולבות
בתקשורת העוסקת בספורט, הן משולבות בתפקידים מסוימים, לרוב לא כשדרניות, ובעיקר בענפי ספורט
"אזוטריים" או ספציפיים, ומעט מאוד בכדורגל.

ספורט נשים: זקוק לאפליה מתקנת (2016)

קטע ווידאו מתוך הערוץ החינוכי - ערב חדש- הדן בנושא של הספורט הנשי עם הכדורגלנית אשרת עיני לשעבר
העיתונאית דניאלה סמר.
השיח סבב סביב הנושא של אפליה מתקנת כתוצאה משביתת הכדורסלניות
שהסתיימה כתוצאה שמשרד הספורט הבטיח להעביר את התקציב שהובטח לליגת הנשים מלכתחילה.
אבל גם אחרי העברת התקציב, הפערים בין נשים וגברים באותם ענפי ספורט נשארו עצומים.

שאלת המנחה הייתה- אפליה או ספורט נשים מעניין פחות?

העיתונאית דניאלה סמרי בתשובתה ענתה : גם ציבורי וגם הישגיות הם שני פרמטרים שנכללים
בחלוקת התקציב.  אבל הספורט הנשי הקבוצתי הוא לא מעניין וגם אין הישגיות ולכן זה "ביסנס". טוענת
שצריך לעשות אפליה מתקנת לתת תקציב לרמות הנמוכות- לנוער, לילדים, למאמנים ולתשתיות.

הכדורגלנית אשרת עיני - כדורגל נשי קיים חות מ- 20 שנה בארץ . צריך ליצור תיעדוף ברמה התחלתית
כדי להניע שינוי. (ביצה ותרנגולת)

ייצוג נשים בספורט

נתונים סטטיסטיים של מחקרים, מעידים על אי שוויון הקיים בין גברים לנשים בכל התחומים ו
בכל ענפי הספורט בישראל.

• חלקן של הנשים בספורט התחרותי בישראל הוא כיום כרבע (24%) בממוצע מכלל הספורטאים
• המשתתפים.
• פחות מ- 10% נשים שותפות בהנהלות ארגוני הספורט,
• מבין המאמנים יש פחות מ- 10% מאמנות.
• פחות מ- 5% מהכתבות בעיתונות הספורט נכתבות על נשים, ובטלוויזיה עוד פחות.

מצב זה דומה מאוד כיום ולא השתנה הרבה (ניר טור, 2001).

מעמד האישה בספורט בישראל

ניתן לראות שמעמד האישה בספורט בישראל הוא נמוך מאוד והאפליה בין גברים לנשים
היא גדולה. השתתפות נשים בספורט ההישגי היא נמוכה ביותר לעומת הגברים ובמקצועות
מסוימים רואים זאת בצורה בולטת וברורה. ישנם ניסיונות לקידום ספורט הנשים והקמת ועדות
וארגונים שונים המפתחים ומעודדים את ספורט הנשים, המהווים צעד חשוב ומשמעותי להבאת
השוויון והמודעות בנושא ספורט הנשים. ספורט הנשים בישראל צריך להיתפס כנושא לא פחות
חשוב מספורט הגברים בארץ. אין שום סיבה שתהייה אפליה בין המינים וצריך להסתכל על
ארצות אחרות וללמוד מהן על המדיניות בקשר לספורט ההישגי ועל העידוד הרב להשתתפות נשים בספורט
, התייחסות התקשורת ושוויון ההזדמנויות המלא. אין סיבה שגם בארץ מצב זה לא יהיה דומה. המדינה
צריכה להקציב סכומים לפיתוח הנושא ולהמשיך ולהביא לשוויון ועידוד נשים להשתתף בספורט ההישגי,
כמו גם בחובבני, כבר מגיל צעיר.

הטלוויזיה והספורט- לאחר פריצת הטלוויזיה המסחרית (ערוץ 2) וסיום מונופול של 25 שנות שידור של
הטלוויזיה הציבורית, תכניות הספורט עברו מהפך. הערוץ המסחרי והטלוויזיה בכבלים הפכו למובילות
בתחום זה. בכל שנות המונופול היה מדור הספורט של הטלוויזיה הציבורית חלק ממחלקת החדשות,
ובתור שכזה הוא ניסמך על חסדיה ולא זכה לעדיפות הראויה, לעצמאות ולהכרה. לתוך מציאות זו נכנסה
הטלוויזיה המסחרית וכבשה בעיקר את הכדורגל המקומי משיקולים מסחריים. הטלוויזיה הציבורית נותרה
רק עם משחקים מזדמנים ועם אירועים בין-לאומיים גדולים הקשורים לאיגוד השידור האירופאי, כמו,
המשחקים האולימפיים.השתתף בענפי הספורט השונים (שדולת הנשים בישראל).

לוקליזציה-היא תהליך התאמה של מוצר לאוכלוסייה שונה מזו שבשבילה הוא יוצר או פותח במקורו.
מרכיב מובהק של לוקליזציה הוא התאמה לשפה שונה מזו שמשמשת במוצר המקורי, כגון תרגום
מדריך למשתמש משפת היצרן לשפת ארץ היעד. מרכיב נוסף הוא התאמה לרגולציה מקומית או
למנהגים מקומיים. לוקליזציה של מזון המיוצא לישראל, למשל, תכלול יצירת גרסה כשרה שלו.
לוקליזציה נעשית על ידי היצרן לשם קידום השיווק של מוצריו, ולעיתים היא נדרשת בחוקים להגנת הצרכן
. בעולם התוכנה לוקליזציה כוללת תרגום הטקסט של ממשק המשתמש לשפה המקומית, ולעיתים התאמות
נוספות, כגון התאמה לרגולציה מקומית.

יחס התקשורת כלפי ספורט נשים

מחקרים רבים שנעשו על יחס התקשורת לספורט הנשים, הטענה המרכזית שמופיעה בהם היא
שהתקשורת אינה משקפת את ההתקדמות הברורה שחלה בספורט הנשים בעשורים האחרונים.
תפקיד מרכזי של התקשורת הוא לסייע ביצירת ערכים חברתיים ותרבותיים, אך היא מתייחסת
בצורה מועטה לספורט הנשים ותורמת דווקא ליצירת הרושם שחשיבות הנשים בעולם הספורט
היא נמוכה משל הגברים. מחקרים בעולם מצאו שהיא מתמקדת בעיקר בפעילות גברית וממעטת
לדווח על אירועי ספורט שבהן משתתפות נשים. בעיקר מצאו שהתקשורת ממעטת לדווח על ענפי
ספורט אישי או קבוצתי שנחשבים ל"גבריים". אך למרות זאת ניתן לראות שבשנים האחרונות יש
שינוי בסיקור ספורט הנשים באירועי ספורט בינלאומיים כמו המשחקים האולימפיים. ענף הספורט
שמקבל הכי הרבה כיסוי כיום בעולם הוא טניס הנשים ונראה כי הסיבה לכך נעוצה במראה הספורטאיות
המשתתפות. בהרבה מקרים, ספורטאיות לא זוכות להערכה על כישוריהן וכוחן ומתייחסים אליהן
כ"גברות צעירות" או כמו בישראל, "בנות". הופעתן החיצונית והאטרקטיביות שלהן מודגשים בעיקר.
לעומתן, הגברים מתוארים במושגים של כוח והצלחה. מחקרים מראים שהתקשורת לפעמים מציגה
את הספורטאיות כיצורים מיניים ולא כאתלטיות. גם בארץ המצב דומה.

בחברות המעודדות קידום חברתי, האישה זוכה לחירויות רבות יותר מאשר בחברות נחשלות,
בהן קיים דיכוי חברתי. הגוף והנפש אחד הם, ועל כן יש חשיבות רבה בפיתוח המודעות לעיסוק
בפעילות גופנית ובספורט.

במדינות רבות קידום נושא הייצוג ההולם נעשה באמצעות חקיקה ואכיפת החוק בפועל, זאת על-ידי
הגבלות תקציביות לגופים אשר לא יקיימו את המתחייב על-פי החוק, ובמקביל ניתנים מענקים ותמריצים
תקציביים לגופים שיקדמו ייצוג הולם של נשים מעבר למתחייב. יש לפעול באופן מתמשך ולהכשיר יותר
נשים לתפקידי ניהול בספורט ולהטמיע בציבור, בעיקר בקרב ציבור הגברים המנהל כיום את עולם הספורט
הישראלי, את זכותן של הנשים לייצוג הולם בין מקבלי ההחלטות.

חזון הספורט בישראל הוא: לבנות ייצוג הולם (60%-40%) של נשים באיגודים ובאגודות הספורט באופן
שנשים תהיינה גורם פעיל במוקדי ההחלטות, וממילא בחלוקת המשאבים; להגיע להשתתפות של לפחות
40% נשים מסך כל ספורטאי ההישג בישראל; להגדיל באופן משמעותי את מספר הנשים העוסקות באימון
הספורט; להגדיל ולהרחיב את החשיפה של נשים בספורט באמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית כמודל
חיקוי לילדות ולנערות

המסע לקידום נשים בספורט עושה את צעדיו הראשונים, אבל הדרך ארוכה והמכשולים רבים.

היחידה לקידום נשים בספורט הוקמה ב- 1994 על רקע האי-שוויון הקיים בין נשים לגברים בכל ענפי
הספורט בישראל. חלקן של הנשים בספורט התחרותי בישראל הוא כיום כרבע (24%) בממוצע מכלל
הספורטאים המשתתפים. פחות מ- 10% נשים שותפות בהנהלות ארגוני הספורט, ומבין המאמנים יש פחות
מ- 10% מאמנות. פחות מ- 5% מהכתבות בעיתונות הספורט נכתבות על נשים, ובטלוויזיה עוד פחות.

המועצה לקידום ספורט נשים

ספורט הנשים בישראל – תמונת מצב

הספורט מהווה מרכיב חשוב בתרבות של עם, ומעמדן של נשים בספורט משקף את מעמדן בחברה;
בחינת מצבן של ילדות, נערות ונשים בתחומים שונים בספורט במדינת ישראל חושפת אי-שוויון בולט:

·         מספרן של הנשים עולה על 50% מן האוכלוסייה, הרי שמספרן של הנשים בקרב העוסקים בספורט
התחרותי מגיע אך לכ- 20% בלבד מכלל הספורטאים.

·         ייצוג נשים בקרב מקבלי ההחלטות בהנהלות ובאיגודי הספורט הינו בשיעור הקטן מ- 15%,

·         שיעור המאמנות מבין כלל המאמנים קטן מ- 8%,

·         פחות מ- 5% מכתבות הספורט בעיתונות, נכתבות על ספורט נשים וסיקור פעילות ספורט הנשים
בשידורי הטלוויזיה אף קטן מזה.

בחינת המצב בישראל ביחס למצב בעולם מוכיח, שכשנעשו פעולות ממוקדות לקידום ספורט נשים -
התוצאות לא איחרו לבוא:

ניתוח הנסיבות שהביאו את ספורט הנשים למצבו, הצביע על שלושה כשלים עיקריים:

1. העדר משאבים שוויוניים לנשים;

2. העדר יד מכוונת ותוכניות ארוכות טווח לספורט נשים;

3. בעיה תדמיתית בכל הקשור לילדות ונשים בספורט וספורט נשים - הווה אומר כשל תודעתי, חינוכי.

המסקנה מהנתונים לעיל ברורה ישראל זקוקה לשינוי דרמטי בכל הקשור לספורט נשים

הדרך לשינוי: הקמת מועצה ושריון תקציבים ייעודיים כביטוי למתן עדיפות לאומית לנושא קידום
ילדות ונשים בספורט.

​לפני כחמש שנים החליטה קבוצה של נשים מחוץ לממסד הספורט,
לפעול על מנת להביא לשינוי אמיתי בהיקף השתתפותן ומעמדן של ילדות ונשים בספורט, היוזמה באה מתוך
תפיסת עולם חברתית הגורסת, כי העיסוק בספורט ותרומתו הן לאישי והן לחברתי חייבת להיות
גם נחלתן של ילדות ונשים וכפועל יוצא מזה של החברה בישראל כולה.

היוזמה זכתה לגיבוי חסר תקדים של כב' שרת החינוך, התרבות והספורט דאז הגב' לימור לבנת אשר
הקימה ועדה שתמליץ על התשתית הנדרשת לשינוי מעמדו של ספורט הנשים.
ממצאי הועדה הובילו למסקנה, כי למרות פעילות בלתי מבוטלת של מינהל הספורט בקידום נשים

חזון:

פיתוח תרבות ספורט בישראל בדרך אשר תבטיח את השתתפותן המלאה של ילדות נערות ונשים בכל
תחומי הספורט ובכל הרמות.

מטרות על:

1. הקמת תשתית כמותית איכותית של ספורטאיות בפריסה ארצית:

בראי מספרן הדל של העוסקות בספורט יש לפעול להגדלה משמעותית של מספר העוסקות בספורט
הלכה למעשה (ספורטאיות/קבוצות/מאמנות/שופטות), ובכלל זה יצירת תנאים לכל ילדה, נערה ואישה
לעסוק בספורט בכל גיל, מקום ורמה הישגית, תוך שימת דגש על הרחבת התשתיות בפריפריה ולטובת
קבוצות אוכלוסין שעד עתה לא נהנו מהזמנות שווה לעסוק בספורט.

2. חינוך ושינוי עמדות בחברה באשר לחשיבות הספורט כגורם משמעותי והכרחי בהכשרתה ועיצובה של
כל ילדה ונערה:

ללא שינוי תפסתי, חברתי מהותי בכל הקשור לנשים וספורט, לא ניתן יהיה להביא לשינוי יסודי ואמיתי
בהיקף הפעילות של ילדות, נערות ונשים בספורט. יש לפעול לשינוי עמדות באופן שהחברה תבקש לעודד
את הילדות לעסוק בפעילות ספורטיבית, להתמיד ולהצטיין בה מתוך הכרה וקבלה של היתרונות הגלומים
בעיסוק בספורט כמנוף להצלחה, המעניק מחד, סיפוק עצמי וכישורי חיים גם לנשים וכפועל יוצא מזה מעודד
לחברה יותר שוויונית בה גם נשים לוקחות חלק במשחק.

3. יצירת מנהיגות נשים בספורט

ייצוג הולם של נשים בקרב מקבלי ההחלטות ומובילי המדיניות בספורט מהווה תנאי הכרחי לקידום נשים
בספורט, המבטיח כי צורכיהן הייחודיים של נשים בספורט, לרבות בעניין תקצוב, השקעת משאבים
וניהולם יקבל ייצוג הולם ויבוא לידי ביטוי שוויוני בקרב מקבלי ההחלטות. בנוסף, יש חשיבות רבה בעידוד
ומתן הזדמנות לנשים לעסוק במקצועות השונים הקשורים בספורט ובכלל זה אימון, ניהול שיפוט וכדומה,
מקצועות אשר מאפשרים המשכיות ואופק תעסוקתי לספורטאיות גם לאחר הפרישה מעיסוק פעיל בספורט.

בספורט, בפועל סובלת פעילות הנשים בספורט מהעדר תקציבים ו"יד-מכוונת", אשר תגדיר יעדים ברורים
לקידום נשים בספורט, ליצירת הזדמנות שווה לכל ילדה, נערה ואישה לעסוק בספורט ותקדם מדיניות
מקיפה ובלתי-מתפשרת ליצירת שוויון הזדמנויות לנשים בספורט, לתיקון עיוותי העבר כלפי נשים וסגירת
הפערים בין ספורט נשים לגברים.

מצאה הוועדה, שלא די בהשקעה בפעילות ספורטיבית, ועל מנת להגיע לשינוי אמיתי יש להשקיע בחינוך
ושינוי עמדות ולפתח מנהיגות נשים בספורט. בנוסף, הדגישה הועדה את החשיבות רבה בכך

שתוקם יחידה לקידום ספורט נשים שתהיה הזרוע המבצעת האחראית על

יישום וביצוע יעדיי המועצה ובקרה על העמידה בהם. בעקבות המלצות ועדה הביאה

כב' השרה לבנת להקמתה של המועצה הציבורית לקידום נשים בספורט

והיחידה לקידום נשים בספורט ולתמיכת המועצה להסדר ההימורים בספורט שהקציבה סכום ייעודי של

80 מליון ₪. בנוסף, משרד החינוך משריין תקציב שנתי בסך של 1.8 מליון ₪ לטובת הנושא.

היחידה לקידום נשים בספורט

​היחידה לקידום נשים בספורט פועלת מזה כשנתיים ותפקידה ליישם, הלכה למעשה, את היעדים
והמטרות שהמועצה לקידום נשים בספורט מגדירה בהתאם למדיניות השרה ואישור המשרד.

היחידה לקידום נשים בספורט מתוקצבת באמצעות תקציב משוריין
ממשרד החינוך בסך של 1.8 מליון ₪ בשנה המועבר למשרד הספורט עבור היחידה
ומטרותיה.

אימגו מגזין מאמרים, נשים בספורט בחברה הישראלית ובכלל.

הבניית המציאות כפי שהיא נתפסת ברוב התאוריות היא לרוב מניפולטיבית וסמויה מן העין, היא יוצרת
מצג שווא של חופש מלא בעוד שחופש הבחירה של האדם, גם בחברות המערביות הליברליות ביותר
נתפס כחופש חלקי בלבד. נכון לנו כצרכנים של מוצרים, ידע ודעות יש בחירה בין כל המוצרים שנמצאים
על המדף, אך כוחות גדולים יותר הם אלו שקובעים מה יעמוד לבחירה עליו.

בני האדם הם יצורים אוטונומיים, המפעילים עצמם ללא התערבות חיצונית. לדעתה של   כבר במאה ה- 18
נשים לא קיבלו הרציונליזם האינדיבידואליזם של הליברליזם וכתוצאה מכך לא פיתחו אישיותן כבני אדם
לכל דבר, ביציאה לעבודה לדוגמא. הנשים, לדעתה, צריכות לגדול ולהתחנך כבני אדם בראש ובראשונה
ולא כיצור נשי, אמוציונלי ורגשני. מפעולה בסיסית זו יתחיל להיווצר השוויון בין נשים וגברים בכל תחומי החיים.
ספורטאיות יקבלו יחס שווה והזדמנויות שוות כמו הגברים, ויתר על כן - תעמוד להן הרציונליות

והאינדיבידואליזם כבני אדם להצליח לפחות כמו הגברים.  

מבקריה של הגישה הפמיניסטית ליברלית ישאלו מדוע מלכתחילה אותה ספורטאית הרוצה להצליח
צריכה לקבל על עצמה ולהפנים ערכים גבריים? בעצם הפמיניסטיות הליברליות ישיגו בכך מטרה
 הפוכה- כפיית ערכים גבריים על נשים כאידיאליזציה של אותם ערכים.

התאוריה הגלובלית סוציאליסטית טוענת (תוך התעלמותי מן התאוריה הדואלית)
שישנו מוטיב של ניכור. A.Jagger טוענת כי הנשים מנוכרות ממראן כפי שפועל
מנוכר מעבודתו. הנשים אינן מתייפייפות כדי שיהיה להן יותר טוב, אלא לרצות את
גבר והסביבה כמו פועל שמנוכר למוצר אותו הוא מיצר. הגוף  הופך למעשה לאובייקט
שנורמות החברה קובעות את צורתו כמו גם כמה ילדים ייצר ומתי, תהליך הלידה עצמו אף הוא מנוכר
שכן נשלט ע"י האדם בחלוק הלבן ולא ע"י האישה.

Jagger & Young
מנסות לגלות את שורשי המימוש העצמי הנשי המקסימלי ואת הגורמים בחברה העוצרים אות,
כך שיראו בספורט הנשי כדבר חיובי,
 היכול להפר כמה מן הטאבויים הנשיים: בנים מקבלים
יותר נגישות למגרשי ספורט מבנות, ישנן נורמות חברתיות לגבי כי צריכה האישה
לזוז- ללא תנועות גסות ומתבלטות, כחלק מתהליך
אובייקטיביזציה פטריאכלית של הנשים בחברה, והתגוננות מרחבית מתמיד הנשים
כנגד המבט הפטריארכלי החודרני הרואה את איברי האישה. החברה בעצם יוצרת את התנועה
הנשית המגבילה אותן בספורט, תנועה מרחבית סגורה ומוגבלת, המתבטא בצורת הישיבה,בהליכה,
ובהתכופפות הנשית המיוחדת המאופיינים  במבנה דואלי

כשהתפקיד אותו ממלאת האישה תואם את תפיסותיה ובנוסף היא בעלת צורך הישג גבוה, כך היא תוכל
לבטא את עצמה באופן מלא. אם תפיסתה האישית היא כי תפקידה אינו תואם את הסטריאוטיפ המגדרי,
והינה מושפעת מתפיסה זו, קרוב לודאי שהדבר יפגע ביכולתה לבטא את צורך ההישג שלה באופן מלא.
(כמו תפיסות נוספות – ראה טיפ נשים תוקפניות גברים אסרטיביים).  אין ספק שהתפיסות התרבותיות-
חברתיות לגבי מהו נשי ומהו גברי הולכות ומשתנות בשנים האחרונות. במיוחד, בקרב בני נוער שתפיסותיהם
פחות שמרניות ומסורתיות. חשוב לציין כי מחקרים מראים שמניע ההישג של נשים עולה בשנים האחרונות.

יום נהדר להתעמלות האמנותית הישראלית בגביע העולם בפזארו: לאחר שזכתה אתמול במדליית ארד
בתחרות הקרב-רב, היום (ראשון) לינוי אשרם זכתה היום במדליית זהב בתרגיל האלות ובמדליית כסף
בתרגיל הכדור. בנוסף, הנבחרת החדשה זכתה במדליית ארד בתרגיל החישוקים.

נתחיל עם אשרם, שסיימה ראשונה בתרגיל האלות לאחר שהשיגה ציון של 19.350 נקודות. במדליית
הכסף זכתה ולאדה ניקולצ'נקו מאוקראינה עם 18.450 נקודות ובמדליית הארד זכתה קתרין טאסבה
בבולגריה עם 18.250 נקודות. מוקדם יותר סיימה המתעמלת הישראלית הבכירה במקום השני
בתרגיל הכדור לאחר דקיבלה 19.900 נקודות. אחריה הופיעה דינה אברינה וגם היא השיגה במכשיר
זה את הציון הזה 19.900 נקודות. ציון זה היקנה ללינוי את מדליית הכסף. בהתעמלות אומנותית
במידה ויש תוצאה זהה לשתי מתעמלות נקבע הציון עפ"י דרגת הביצוע ולא דרגת הקושי. אברינה
קיבלה 8.8 נקודות בציון הביצוע ולינוי קיבלה 8.6 נקודות.

בנוסך, בתרגיל הסרט סיימה אשרם במקום החמישי עם 17.250 נקודות, כאשר גם בתרגיל החישוק
סיימה במקום החמישי עם 17.300 נקודות. בתוך כך, נבחרת ישראל החדשה סיימה שלישית בתרגיל
החישוקים עם 17.950 נקודות. במדליית הזהב זכתה נבחרת איטליה עם 21.600 נקודות ובמדליית
הכסף זכתה נבחרת סין עם 18.300 נקודות. בנבחרת ישראל חברות המתעמלות בר שופושניקוב,
אופיר דיין, קרין וקסמן, שי בן רובי ואלי טולדו.